לכל אחת יש את העינב שלה. זו שמוציאה אותה מאיזון, מוציאה ממנה את החלקים הכי פחות יפים, שהכל בהשוואה אליה.
בזמן טיפולי הפוריות, כל אישה בהריון, כל אישה עם תינוק קטן, כל אישה עם ילד היא פוטנציאל להפוך לעינב. ויש. הרבה. כאלו. בעולם.
כמו כשאת נפרדת ממישהו ופתאום את שומעת את השם שלו בכל מקום? ככה כשאת בטיפולים, כולן אבל כולן,בהריון. אז לא רק שאת צריכה להתמודד עם כל האתגרים הפיזיים והרגשיים כמו כאב, אכזבה וחשש, עכשיו את גם צריכה להתמודד עם קנאה. כי זה מה שהיה חסר עכשיו. לקנא.
אף אחת לא נהנית לקנא, כי הקנאה איך לומר, היא לא רגש פוטוגני. עם עצב, כאב ופחד אנחנו קצת יותר סלחניות לעצמנו, אבל ברגע שעולה הקנאה - בחברה שהודיעה על הריון יומיים בערך אחרי שהצהירה שהם מתחילים לנסות, או גיסתך שילדה לפני רגע, או זו שכבר הספיקה להיכנס להריון עם ילד שני בזמן שאת עדיין במעגל המתיש והקשה של הטיפולים - ברגע שעולה הקנאה, מתחילות הדילמות - ללכת לברית או לא ללכת לברית, לצאת עם חברות בערב או לא? וארוחת שישי? מה פתאום! להסתכן עכשיו בהצהרות הריון ולראות תינוקות חמודים? אין מצב!
העניין הוא שכשהקנאה נוכחת ומנהלת את העניינים היא כמעט תמיד היא תלווה בבסטי המפוקפקת שלה - אשמה. הו, שלום לך. באמת היה לי נעים מדי בלב :/
"איזו דוחה אני, איזו חברה גרועה, מה יש לי? למה אני לא שמחה בשבילה? מה אין מצב שאני הולכת לברית? איזו מגעילה ולא מפרגנת אני!
וככה שוב ושוב, בלופים אין סופיים של קנאה ואשמה, קנאה ואשמה.
אז בואו נעשה רגע סדר? (לא סדר פסח, רק לא סדר פסח)
קנאה, היא רגש מאוד מאוד טבעי. היא מתעוררת כשלמישהו יש משהו שאנחנו רוצות. נשמע פשוט כשאנחנו כותבות את זה ככה, נכון? זה מאוד הגיוני לראות בנשים בהריון ואמהות לתינוקות - טריגר. כי כרגע יש להן את הדבר שאת הכי היית רוצה לעצמך, ואין לך.
אנחנו כותבות שזה טבעי והגיוני כדי לנסות, במידת האפשר לעזור לך לשחרר את עצמך מהאשמה שהיא באמת מיותרת, לא מקדמת וסתם עושה נאחס.
זה בסדר לקנא. השאלה היא מה את רוצה לעשות עם הקנאה הזו? במיוחד כשהיא פתאום מתנגשת לך עם דברים שחשובים לך - כמו להיות חברה טובה, כמו להמשיך ולפגוש את המשפחה, כמו להחזיק בתקווה שבסוף יהיה בסדר ולא להסתובב בעולם בחוויה שהכל פשוט נורא (וכן, זה לגמרי מרגיש ככה לפעמים).
אפשר לקנא וגם להמשיך ולהיות כל הדברים האלו? כן. כי אנחנו לא משטרת המחשבות, מותר לך לקנא בזמן שאת מחבקת את חברה שלך שהודיעה על הריון. כי בקנאה יש גם מקום לשמוח עבור אחרים.
אחד הדברים שיכולים לעזור בזה הוא להחזיק את המשפט - "זה לא על חשבוני". ההריון שלה, התינוק שלה, הן לא על חשבון ההריון והתינוק.ת המיוחלים שלי.
איריס לי-דר פסיכולוגית קלינית מומחית.